פסק-דין בתיק בר"ע 621/06

1.       ערעור על החלטות שניתנו על ידי ראש ההוצאה לפועל בחיפה ( כב' הרשם מר ע' סעיד) בתאריכים 3.7.2006 ו- 9.7.2006, בתיק הוצל"פ [חיפה] 6 - 04 - 19242 - 02.

2.       לאחר שקראתי בקשת המערערים ועיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המשיבים, הנני מחליט ליתן למערערים הרשות לערער, והנני דן בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

3.       המשיב מס' 1 נושה במערערים, ובבקשה לביצוע שטר משכון, עתר לכך שיינקטו הליכים למכירת בית המגורים של המערערים 1 ו- 2 שבישוב קיסריה. לצד הבקשה לביצוע שטר המשכון, ביקש המשיב מס' 1 למנות את בא כוחו, הוא המשיב מס' 2,  ככונס נכסים לשם מכירת בית המגורים.

4.       בהחלטות שבערעור אישר כב' ראש ההוצאה לפועל את הדו"ח שהגיש לו כונס הנכסים, ובאחת מהן אף קבע כי אינו מוצא דופי בפעולות כונס הנכסים, באשר זה האחרון הגיש "דו"ח מפורט עם צירוף מסמכים כראוי", ועוד הוסיף כב' ראש ההוצאה לפועל, כי צר לו על כך שהמערערים "עדיין ממשיכים במסעם במלחמה כנגד טחנות הרוח".

          בהערת אגב אציין, כי לא עלה בידי להבין, מי בדיוק ממלא את תפקיד טחנות הרוח בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל. ואולם, זאת יש לזכור: הסופר הספרדי מיגל דה סרוונטס החל בכתיבת קורותיו של "דון קישוט איש למנשה" בשנת 1597 בעת שהיה נתון במאסר בשל חוב שלא שולם על ידו. דון קישוט, בדמותו ההיתולית טראגית, ובעזרת סוסתו הכחושה, אמנם נלחם בטחנות רוח אותן דימה לאבירים, אך מלבד זאת, ראה דון קישוט את עצמו כלוחם למען החלכאים והנדכאים, ולדעתו, המלחמות שנלחם היו דרושות למען השלטת צדק, בשעה שהכל ידעו שאין לו כל סיכוי לנצח בהן. לעומת זאת, בשיטת המשפט בישראל, יש לשאוף לכך שהצדק ינצח וישלוט.

5.       המערערים בבקשה שלפני טוענים טענות שונות כנגד התנהלותו של כונס הנכסים וכנגד אישור הדו"ח שהגיש, לרבות שכר טרחתו. בין היתר טוענים המערערים, כי מינוי  המשיב מס' 2 ככונס הנכסים פקע, ועל כן משיב מס' 2 כלל לא היה מוסמך לפעול ככונס נכסים, ועל כן אינו זכאי לקבל שכר ככונס נכסים.

6.       טענת המערערים, כי מינוי כונס הנכסים פקע, נסמכת על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מתאריך 7.9.2004, שם מינה כב' ראש ההוצאה לפועל את המשיב מס' 2 ככונס נכסים, תוך שקבע בסעיף 4 להחלטה:

"לפני תחילת הכינוס, יברר הכונס האם מוטלים שיעבודים ועיקולים על הנכס שבכינוס, וערך השיעבודים והעיקולים כאמור.

  הכונס יודיעני תוך 7 ימים מיום תחילת הכינוס, אילו שיעבודים ועיקולים מוטלים על הנכס, זכות הקדימה ביניהם וערך כל עיקול ושיעבוד. לא יודיע הכונס כאמור, תבוטל החלטה זו, והכינוס יבוטל ללא צורך בהחלטה נוספת."

          המערערים טוענים, כי המשיב מס' 2 לא מסר לראש ההוצאה לפועל הודעה כנדרש בהחלטה האמורה בתוך 7 ימים, ועל כן כינוס הנכסים בוטל.

7.       המשיב מס' 2 טוען כי הבסיס העובדתי בטענת המערערים אינו נכון, שכן בהודעה שמסר לכב' ראש ההוצאה לפועל בתאריך 26.9.2004 (שבעה ימים?), הודיע כי הוא "פועל על מנת לברר האם מוטלים שיעבודים ועיקולים נוספים על הנכס".

          עוד טוענים המשיבים, כי בקשות המבקשים לפטר את כונס הנכסים כבר הוכרעו בהחלטות שניתנו בעבר, ועל כן קיים מעשה בית דין, ואין מקום להידרש לעניין זה שנית.

8.       לעניין תוקף מינויו של כונס הנכסים:

          מטענות המשיבים עצמם עולה, כי המשיבים לא קיימו את החלטת ראש ההוצאה לפועל, ועל כן, מהבחינה הפורמלית הצרופה, מינוי כונס הנכסים בוטל בתום שבעה ימים מיום שכונס הנכסים מונה.

          למרות שהמשיב מס' 2 לא מסר לראש ההוצאה לפועל הודעה המקיימת את החלטת ראש ההוצאה לפועל מתאריך 7.9.2004, פעל המשיב מס' 2 ככונס הנכסים, תחת פיקוח ראש ההוצאה לפועל, מכר את בית המגורים ואף העביר למשיב מס' 1 סכום כסף לכיסוי חובת של המבקשים. על כן, בשלב הנוכחי לא יהיה זה מעשי להשיב את הגלגל לאחור, ולמעשה, לטענות המבקשים בעניין זה אין נפקות. עם זאת, הנני מוצא מקום להעיר מספר הערות לסדר:

(א)     כאשר מינוי כונס הנכסים הותנה בתנאי, על כונס הנכסים לקיימו, ואין כונס הנכסים רשאי להתעלם ממנו. העובדה שכונס הנכסים הודיע, כי הוא פועל על מנת לברר האם מוטלים שיעבודים או עיקולים נוספים על הנכס אינה הודעה כפי שנדרשה בסעיף 4 להחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל.   

(ב)      היות וראש ההוצאה לפועל קבע תנאי מסוים בהחלטתו למנות את כונס הנכסים, הרי שמוטל עליו לבחון האם התנאי התקיים. במקרה בו התנאי אינו מתקיים, כי אז על ראש ההוצאה לפועל ליתן החלטה מפורשת המבטלת את הכינוס. בהעדר החלטה מפורשת, נוצר מצב עמום ומסוכן (מבחינה משפטית). כונס הנכסים סבור כי הוא עדיין כונס נכסים, והחייבים סבורים כי המינוי פקע. אי בהירות שכזאת אסור לה שתתקיים, שכן הדבר עלול להשפיע, בין היתר, גם על צדדים שלישיים. הראשון שחייב לבדוק את המצב, ולדאוג לכך שיהיה ברור, הוא ראש ההוצאה לפועל שמינה את כונס הנכסים, שהרי בסופו של דבר כונס הנכסים הוא זרועו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל.

(ג)      אין להתייחס לטענות המערערים כאל מטרד, ואין לראות את החייבים כמי שנלחמים ב"טחנות רוח". עובדה היא, שבסופו של דבר היו אלה דווקא החייבים שהפנו תשומת לב ראש ההוצאה לפועל לכך שעל פי החלטתו שלו, מינוי כונס הנכסים לכאורה פקע. יש לזכור, כי הליכי כינוס הנכסים נועדו לגרום למכירת בית המגורים היחיד של המערערים, ואין מדובר בעניין של מה בכך, וראוי לשמוע טענותיהם על מנת להבטיח את תקינות ההליך. יש לזכור, כי האנשים כלפיהם ננקטים הליכי כינוס הם בדרך כלל אנשים שאין ידם משגת הממון הדרוש להעמיד עורך דין. עם אנשים שכאלה, על ראש ההוצאה לפועל לקיים את הדיבור "את פתח לו", וזאת על אף שידוע לי, כי העומס המוטל על ראש ההוצאה לפועל הוא כבד מנשוא.

9.       לעניין שכר טרחת כונס הנכסים: